לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:<br />https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1O49-QwMZZ7hZFd5JXlp_Q8MSBJ8HcR37/<br />לכל השיעורים בנושא הלכות פורים<br />https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1rrbKxpOaPKBDq0WNV7d1YVRT8a8U47ZA/<br /><br />במגילת אסתר נאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו" (ט כב). ובגמרא מסכת מגילה דף ז ע"א תני רב יוסף שתי מנות לאיש אחד. [שם ע"ב] אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי. ופירש הר"ן שלא היה לאחד מהם כדי שיוכל לשלוח לחבירו ולהשאיר לעצמו, ולפיכך שולחים כל אחד סעודתם זה לזה כדי לאכול סעודת פורים ולקיים מצות משלוח מנות. ורש"י פירש שזה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשנייה סועד חבירו עמו.<br />והקשה הב"י שלפ"ז לא היו מקיימים משלוח מנות איש לרעהו.<br />אבל בדרכי משה שם תירץ שי"ל דלשיטת רש"י "משלוח" לאו דוקא, אלא ה"ה אם אוכל עם חבירו דמאי שנא אם אוכל עמו בביתו או ששלח אליו כדי שיאכל, ע"כ.<br />והנה נחלקו הפוסקים בסיבת הטעם של קיום מצות משלוח מנות אם הוא בשביל להרבות באהבה אחוה שלום ורעות, או בשביל שיהא לכל איש מישראל מה לאכול בסעודת פורים.<br />לדעת רבי שלמה אלקבץ בספרו מנות הלוי[2] סיבת תקנה זו היא משום שהמן הרשע אמר "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" שביקש להפריד בין הלבבות, לכן כנגד זה מרבים אהבה ואחוה שלום וריעות.<br />ובשו"ת תרומת הדשן סימן קי"א כתב שהטעם הוא כדי שיהיה לכל אחד ואחד דברי מאכל לקיים סעודת פורים כהלכה כמו שנאמר בנחמיה (פ"ח) "ושלחו מנות לאין נכון לו". ולמעשה נראה שהפוסקים חששו לב' הפירושים. בשיעור זה תקבלו סיכום מקיף של דיני משלוח מנות פורים והמסתעף, "שמעו ותחי נפשיכם…"<br /><br />לצפיה ביוטיוב הכנסו:<br />https://www.youtube.com/watch?v=JIArZhggIIo
